תמיד כשמדווחים בחדשות על מקרה קשה ומזעזע שקרה לתינוק או פעוט, יש את אלה שמצקצקים בלשונם ומסננים "לי זה לא יקרה". לעומתם יש את אלה שמראים חמלה ואומרים "זה יכול לקרות לכל אחד". אני אומרת ששני המשפטים נכונים. זה תלוי במקרה. ומה שהכי חשוב זה שנדע איך לשמור על הילדים שלנו, בכדי שלא נצטרך להשתמש באף אחד מהמשפטים האלה.
לשמור על הילדים ככל הניתן

לשמור על הילדים מכל פגע, זו משימה לא פשוטה, ילדים הם לא יצורים זהירים או אחראיים במיוחד. התמצאות במרחב וזהירות מהם והלאה. ולכן זוהי חובתנו בתור ההורים שלהם להגן עליהם בכל דרך. נכון, אם היה אפשר לעטוף אותם בצמר גפן ולחבוש להם קסדה נוחה ומגינה זה היה נהדר. מצד שנייה, זה גם לא סוף העולם אם הם יישרטו בברך או יקבלו מכה ביד. אבל יש את הנפילות הבלתי נמנעות והצלקות שיש לכל הילדים, ויש את המקרים המסוכנים שאותם צריכים וחייבים למנוע.
- חגירת חגורת בטיחות באוטו. מבחינתי, לא לחגור ילד באוטו שווה ערך לדחוף אותו לכביש. ולא, אני לא מגזימה. בכביש אנחנו אחראים רק על עצמינו ולא על כל שאר הנהגים, ולצערנו יש לא מעט נהגים לא זהירים, בלשון המעטה, בכביש. כשאני נוהגת עם הילדים האוטו אני פי אלף יותר זהירה מאשר כשאני נוהגת לבד. והדבר הראשון שאני עושה אחרי שאני מכניסה אותם לאוטו זה לחגור אותם. אני גם מסבירה להם את החשיבות. גם אם זו נסיעה קצרה בעיר או קפיצה קטנה פה ברחוב, כל ילד בכיסא שלו וחגור.
- למנוע התייבשות. בעיקר בקיץ. אנחנו חיים במדינה חמה ולחה. אין אחד מאיתנו שלא חווה התייבשות בשלב כזה או אחר בחייו ולאיש מאיתנו זה לא זכור כחוויה טובה במיוחד. ילדים צריכים לשתות הרבה. כל הזמן. כשהם תינוקות זה קל לעקוב אחרי כמות הנוזלים שהם קיבלו- פשוט מוודאים שהחיתול תמיד רטוב. אבל כשהם ללא חיתול צריך לעקוב אחר מספר הפעמים שהם הולכים לשירותים, לבדוק את צבע השתן שלהם ולהסביר להם כמה חשוב לשתות מים והרבה. קשה להם לשתות מים? שימו להם קצת תרכיז. (קצת!)
- שחייה בטוחה בים. לא הולכים לחוף ללא מציל. לא נותנים לילד להיכנס לבד למים. לא נכנסים איפה שאסור, לא נכנסים לעמוקים. לא נותנים לים לקחת חיים. פשוט לא.
- למנוע טביעה בבריכה. מה שמפחיד אותי בבריכה יותר מאשר ים זה הזמינות. כמעט לכל אחד יש בריכה בחצר או במרפסת, גם אם זו גיגית קטנה או בריכת פלסטיק או בריכה מתנפחת שמתאימה לשני תינוקות. גם בבריכות אלו הם יכולים לטבוע ולכן זה עוד יותר מלחיץ מים. לעיתים אפשר להרגיש שהכל בטוח, ו"אני רק אגש למטבח להביא לי כוס קפה… והילד בנתיים בטוח לו בבריכה". אז זהו שלא. הילד בטוח רק כשאנחנו משגיחים עליו.
- קפיצה לכביש. זה קורה. ילדים הם זריזים והם פזיזים ומספיק כדור שמתגלגל או חבר בצד השני של הרחוב והם רצים קדימה. לכן חשוב מאוד להסביר שוב ושוב כמה הכביש הוא מסוכן. להביט לשני הצדדים ורק אז לחצות. לא לחצות לבד. לא לתת לילדים לשחק ליד כביש, גם אם אתם לידם כי לא תמיד תספיקו לקפוץ ולרוץ אחריהם. וכשאתם מתארגנים בדרך לגן או חזרה, גם בחנייה מסוכן. הכניסו אותם קודם כל לאוטו. טפלו בהכל בתוך האוטו העיקר שלא יהיה בכביש.
- כוויות. קורה שהילדים מתקרבים לתנור או לכיריים או לסיר רותח. או לספל הקפה שלך שהרגע הנחת לחצי שנייה. זה קורה. אבל חשוב מאוד להקפיד להרחיק את הילדים מהמטבח כשמבשלים ואופים, להניח סירים מחבתות וכוסות עם משקה חם הרחק מהישג ידם ותמיד לשים לב במהלך הארוחה ליד מה הם יושבים.
- בליעת חומרים מסוכנים. מעבר למספרי החירום הרגילים שחובה שיהיו בכל בית וכולנו כבר יודעים אותם בעל פה, חשוב מאוד שתרשמו לכם בהישג יד את המספר של המרכז הארצי לרעלים. כי כמו שכבר הזכרתי, ילדים הם לא זהירים במיוחד. תוסיפו לזה את הסקרנות הבריאה שלהם ואת העובדה שאת הכל הם חוקרים בהתחלה עם הפה, סביר להניח שיטעמו וישתו כל מיני דברים בבית. החזיקו חומרים רעילים ומסוכנים הרחק מהישג ידם, במקום שבלתי אפשרי עבורם להגיע. נעלו ארונות נמוכים והיזהרו להשאיר מוצרים רגילים כמו שמפו, סבון נוזלי, ואפילו אלכוהול במקום בו יוכלו להגיע אליהם ולטעום.
- השארת ילדים באוטו. אחד הדברים שלעולם לא אבין, לעולם לא אצליח לעכל את העובדה שהורה השאיר את הילד שלו באוטו, נעל אותו שם והמשיך ביומו. מעבר לעובדה שהדבר הנוראי הזה נעשה, זה אומר דבר נוסף, שאותו הורה לא חשב על הילד שלו במהלך כל אותו יום, אחרת היה נזכר ברגע. אבל, אנחנו לא פה בשביל לשפוט או להעביר ביקורת. אנחנו פה בשביל למנוע. לכן, עשו כל דבר, וזה אומר כל דבר, שיזכיר לכם להוציא את הילד שלכם מהאוטו. תשאירו נעל מאחור, תשאירו את התיק מאחור, תורידו אפליקציה מיוחדת, תתאמו עם בן/בת הזוג לדווח מיד כשהורדתם את הילדים. רק אל תשאירו ילד באוטו.
רשימת טלפונים חשובים למקרה חירום

משטרה – 100
מגן דוד אדום – 101
מכבי אש – 102
מרכז הרעלים הארצי – 04-854-1900
הוסיפו לרשימה, מספר טלפון של חדר מיון של בית החולים הכי קרוב לאזור מגורכם, וטלפון של רופא המשפחה.
זוכרים את הרגע שהם נולדו, הבטתם בהם מוקסמים והבנתם שקיבלתם את המתנה הכי טובה שאי פעם תקבלו? שאין דבר יותר חשוב, אהוב וטוב יותר מהייצור המושלם הזה, נוני שלכם, שלא חשבתם שתוכלו לאהוב ככה? שמרו טוב טוב על הייצור המדהים והמושלם הזה.