האם לעזוב את העבודה כדי לגדל את הילד?

במדינת ישראל, שנת 2016, המצב לא בדיוק ורוד עבור הורים צעירים וגם לא בדיוק ברור. הרבה שואלים את עצמם האם כדאי לשים ילד בגן או שעדיף לעזוב את מקום העבודה כדי לגדל את הילד בבית. בעוד יש הרבה מאוד הוצאות על תינוקות ופעוטות בשנות חייהם הראשונות, יחד עם הוצאות הגנים, התווספה לכך שאלה שהחלה להישאל לאחרונה על ידי לא מעט אימהות – "האם הבאתי ילד לעולם על מנת שאחרים יגדלו אותו?", "האם ילדתי תינוק בשביל לשים אותו משך 9 שעות בגן בכל יום ולעבוד רק בשביל לכסות את הוצאות הגן?", "למה לא להתפטר ולחסוך את ההוצאות, ולגדל את הילד בבית?".

לא לעזוב את העבודה כדי לגדל את הילד

באופן לא מפתיע וברוח הפמיניזם, ששוטפת אותנו בשנים האחרונות למרות הגישה שקוראת להניק וכמה שיותר ולהאריך את חופשת הלידה, רוב הנשים מאוד לא מעוניינות להפסיק את עבודתן ולהישאר בבית. הסיבות לא חסרות והעיקריות בהן הן:

1. לא רוצה לעצור את החיים. האימהות שלא מעוניינות להישאר בבית טוענות שזה שהן ילדו לא אומר שהן צריכות לעצור את החיים שלהן, ובכלל זה את ההתקדמות בעבודה רק בגלל שעכשיו יש להן תינוק. מבחינתן, עבודה זה משהו שהן עושות עבור עצמן ולא רק משכורת. הן לא מרגישות שמישהו אחר מגדל להם את הילדים, או שהן מפקירות אותם בידיים אחרות, אלא שמות במסגרת שמתאימה עבורם הילדים בדיוק, כשם שהן הולכות לעבודה שהיא המסגרת שלהן.
2. שכר והתקדמות. אמנם גנים, בעיקר פרטיים, או מטפלת מאוד יקרים, אבל רוב הנשים מרוויחות יותר מעלות הגן. גם אם הן משאירות את הילד עד חמש אחר הצהריים, עדיין משתלם להן לעבוד. כמו כן, יש את הזכויות והתנאים הסוציאליים, הפנסיה וכדומה, שנצברים עבורן וגם שנות הוותק, כך שלא תמיד משתלם לעזוב את העבודה כשנולד ילד ולהישאר איתו בבית. נשים שמפתחות קריירה כלל לא מעוניינות לקטוע אותה רק בגלל שהן הפכו להיות אמא.
3. יש עוד הוצאות והשלכות. אמנם חוסכים את הוצאות הגן כאשר מגדלים את התינוק בבית עם אמא, אבל השהייה הארוכה יותר בבית גם היא עולה כסף. גם ליציאות מהבית והחיפוש אחר מה לעשות במהלך כל היום עולה לא מעט, כך שיש הוצאות נוספות שיש לקחת בחשבון ולשכלל ב"מחיר" שמשלמים על כך שנשארים עם הילד בבית. בנוסף, לא תמיד אפשר להסתדר ולכלכל את הבית רק ממשכורת אחת.
4. משתגעות בבית. לא כל האימהות בנויות להישאר בבית עם התינוק 24/7, זה לא הופך אותן לאימהות פחות טובות, אבל יש אימהות שיכולות ורוצות לגדל בבית את התינוק רק למספר חודשים, יש כאלה שרוצות למשך שנה ויש כאלה שרוצות ליותר זמן. נשים רבות מאמינות שהן סבלניות יותר ורוצות לבלות יותר עם הילדים, כאשר הן לא צמודות אליהם כל יום כל היום.
5. העבודה היא לא רק משכורת. עבודה היא מקום חברתי, אינטראקציה עם אנשים, התקדמות, למידה, אפשרות להוכיח את עצמך. אך כשאת עובדת במקום שטוב לך בו, את לא ממהרת לעזוב, כי זה לא רק תלוש המשכורת והכסף שנכנס לך פעם בחודש לבנק, אלא הרבה יותר מזה. לכן נשים רבות רק מחכות כבר לחזור לעבודה לאחר חופשת הלידה. בנוסף, כיום לנשים שעזבו את שוק העבודה לאורך זמן, קשה יותר לחזור למעגל  העבודה ולמצוא עבודה נאותה, בתנאים ובשכר שהן מחפשות, ולכן יש לעשות את השיקולים בהתאם.

לעזוב את העבודה כדי לגדל את הילד

ובכל זאת, חלק מהאימהות דווקא בעד הרעיון של לעזוב את העבודה ולהישאר עם הילד בבית. לאחר שהן נכנסות להריון, הן מתפטרות לצורך גידול הילד, מה שמותר על פי חוק ומזכה בפיצויי פיטורין. אימהות רבות מגדלות את הילדים בבית לפחות עד הגיעם לגיל המתאים לגן עירייה, או אפילו עד הגיעם לגיל בית ספר. יש שממשיכות הלאה ומתמידות בחינוך ביתי. הסיבות העיקריות לגידול הילד בבית הן:

1. משכורת נמוכה. נשים רבות משתכרות משכורת נמוכה, בעיקר כשהן הופכות להיות אימהות ומשנות את משרתן למשרת אם ובכך מפחיתות את שעות העבודה. כתוצאה מכך רוב או כל המשכורת הולכת על המעון או המטפלת, כך שאם הן נשארות בבית הן חוסכות את ההוצאה הזו.
2. חיבור לילד. אימהות רבות מרגישות שהילד לא צריך דבר בשנה הראשונה לחייו, חוץ מחום ואהבה, ואת זה יקבל הילד רק בבית איתן. אם מדובר בילד קל ונח ואמא בעלת סבלנות רבה, לעיתים השנה מתארכת ליותר מכך, וכל עוד הילד מתפתח כראוי הן לא רואות צורך במסגרת קבועה בבקרים. יש חוגים גם עם אמא וגני שעשועים בהם יש לילד אינטראקציה עם ילדים אחרים. כמו כן, אותן האמהות טוענות שהזמן עובר מהר מאוד, שאם הן ישמו את הילד במסגרת הן יפספסו את כל ההתפתחות הראשונית שלו, מה שלא יחזור, ולאחר מכן הן יתחרטו על הרגע שלא היו שם מספיק עבורו.
3. מחלות. אין ספק בשנה הראשונה של התינוק, במיוחד כשמכניסים למסגרת, הוא חולה לא מעט פעמים, מה שמחייב היעדרות מהעבודה, ברוב הפעמים של האם. אם נשארים בבית בשנה-שנתיים הראשונות מונעים זאת.

חשוב לקחת בחשבון את כל השיקולים, וכמובן בהתייעצות משותפת עם בן הזוג, לבחור את האופציה הטובה ביותר עבור האם והתינוק, על מנת שלא להרגיש לרגע שמשהו בא על חשבון משהו אחר.