איגוד רופאי הילדים יצא בהנחיה שלא מומלץ כלל וכלל להושיב תינוקות מתחת לגיל שנתיים מול המסך. חד משמעית – טלוויזיה פוגעת בהתפתחות התינוק. אך להיות עם תינוק בחופשת לידה בבית וגם לאחריה, זה לא קל. את מרגישה שלעיתים אין לך דקה אחת לעצמך, במיוחד כשהתינוק מתחיל לדרוש תשומת לב רבה וצריך להעסיק אותו כל הזמן. לפעמים את רק רוצה כמה דקות לעצמך. הרבה הורים מוצאים בטלוויזיה את הפתרון, הם שמים את התינוק על משטח פעילות או טרמפולינה מול ערוץ שמותאם לתינוקות, התינוק מרוכז במרקע ולהם יש זמן פנוי לעצמם.
אך מה עושים בעידן שבו המדיה תופסת מקום כל כל משמעותי וגדול בחיינו ובחיי ילדנו? איך מתמודדים כשיש אחים גדולים שיושבים מול המסך והתינוק לידם? נכון, זה לא קל, אבל כדאי שתדעו שגם הכמה רגעים הקצרים האלה בהם אתם שמים את התינוק לצפות רגע אחד בטלוויזיה על מנת להקל על עצמכם, או כדי לפנות זמן לעשות משהו אחר, יכולים להיות מאוד לא טובים עבורו וליצור בעיות רבות בהמשך התפתחותו.
סיבות למניעת צפייה בטלוויזיה עד גיל שנתיים
- צפייה בטלוויזיה בגילאים מוקדמים עלולה לגרום להתפתחות של הפרעות קשב וריכוז. גם אם הטלוויזיה פועלת ברקע, היא יוצרת הסחת דעת ומפריעה לריכוז של התינוק. לכן, אם אתם רוצים רעשי רקע עדיף לשים מוזיקה ולתת לתינוק להתרכז במשחקים שלו ובפעולה אחת, מבלי שתשומת הלב שלו תוסת והוא יצטרך להתרכז בעוד משהו סביבו.
- התינוק לא יכול לפרש את מה שהוא רואה בגיל כזה, לכן כל התמונות שהוא רואה בטלוויזיה נראות לו כריצוד. הריצוד הוא גירוי לא טוב עבורו בשלב זה של התפתחותו. ככל הנראה אחד מבין השניים יקרה כתוצאה מכך – או שהתמונות יהפנטו אותו והוא יהיה שקט ומרותק למסך, או שמוחו יתקשה להתמודד עם מה שהוא רואה והוא יהיה חסר סבלנות ולא נינוח.
- בשלבי ההתפתחות הראשונים של התינוק גם מערכת הראייה שלו מתפתחת. מכיוון שהטלוויזיה מציגה תמונה דו מימדית ללא עומק, היא לא דורשת ממנו לאמץ את הראייה, ולכן פוגעת בהתפתחות של מערכת הראייה שלו. תינוק צריך להפעיל את העיניים לכל הצדדים ולעבוד על יכולת המיקוד שלו, הטלוויזיה מגבילה אותו ביכולת זו.
- כחלק מההתפתחות של מערכת הראייה ושאר המערכות, מתפתח גם קשר עין-יד של התינוק. כאשר תינוק רואה חפץ שהוא רוצה להגיע אליו הוא מנסה למקד עליו את הראייה ולהושיט אליו יד על מנת להשיגו. כאשר הוא רואה חפץ מסוים על המסך, הוא לא מודע לכך שמדובר בחפץ שלא ניתן להגיע אליו ולכן הוא ינסה לעשות זאת. כאשר יחווה תחושת תסכול ואי מסוגלות, הוא יוותר על לנסות לשלוח יד גם לחפצים אמיתיים בהמשך.
- אוסף הגירויים שיש בטלוויזיה לא טובים עבור התינוק. בטלוויזיה אין רגע אחד של הפסקה, תמיד יש קול, צבע ותנועה. לתינוק אין רגע אחד לעבד את כל מה שהוא רואה ושומע והמצב מוביל לעומס יתר של גירויים. אם תינוק מורגל לסף גירויים כזה משלב מאוד מוקדם של חייו, הגירויים הרגילים בעולם מהר מאוד לא יעניינו אותו יותר והוא יאבד את הסבלנות. ניסיונות משחק או הקראת סיפור יסתיימו מהר מאוד, כי הוא יצפה להצפה גדולה יותר של גירויים באופן רצוף.
- הטלוויזיה עובדת בצורה חד כיוונית. היא מעבירה מידע לתינוק והוא יכול להגיב, אך הוא לא יקבל תגובה או מענה לתגובתו. דבר שיפגע בהתפתחות התקשורתית שלו.
- הצפייה במסך היא פעולה סטטית. גם כאשר אנחנו המבוגרים צופים בטלוויזיה אנחנו פשוט יושבים מולה ולא עושים כל פעילות. אצל תינוקות הדבר עלול לגרום להאטה בהתפתחות המוטורית – התהפכות, זחילה והליכה, מכיוון שתוך כדי צפייה בטלוויזיה יתרגל התינוק להיות סטטי רוב הזמן.
- שינוי תפיסתי. חפצים ופריטים שהתינוק יראה על גבי המסך תמיד יראו שונים. כאשר התינוק יחווה דברים דרך המסך במקום במציאות, הם יקלטו אצלו אחרת בראש והתפיסה של אותם הדברים אצלו תהיה שונה ופחות מציאותית.
נכון שקשה להתעלם מהטלוויזיה, במיוחד אם המבוגרים בבית צופים בה, או אם יש ילדים גדולים יותר שעסוקים בטלפונים ניידים ובמסכי טאבלט. מומלץ בכל גיל לבצע איתם פעולות למידה אינטראקטיביות כגון משחקי למידה והפעלה בטאבלט, במקביל מומלץ להגביל את זמן הצפייה ואת התכנים הנצפים בטלוויזיה. כמו כן כדאי בגילאים מוקדמים לשחק עם הילדים במשחקים פיזיים ולעודד אותם למשחק עצמאי.