לפרסום תוכן שיווקי יש ליצור קשר באמצעות מייל [email protected]

להוציא תינוק מהבית רק 40 יום לאחר הלידה?!

שאלה שנשאלת לא מעט פעמים על ידי הורים טריים היא "האם באמת אסור להוציא תינוק מהבית 40 יום לאחר הלידה, ואם לא, אז למה?". התשובה היא שמדובר במנהג שהשתרש אצל כמה עדות, אבל אין איסור בהלכה או כל סיבה מעבר לכך שפשוט מדובר בייצור עדין ורגיש וכדאי לשמור עליו ככל הניתן בימיו הראשונים. אם יש צורך לצאת, אפשר לעשות זאת. אך יש הורים שמאמינים בכך ולא יוציאו את הילד בכלל מהבית במשך 40 יום לאחר הלידה. האמונה הזו מצטרפת לעוד מספר אמונות מקובלות יותר ומקובלות פחות בהריון, חלקן אמונות טפלות, ללא הסבר, פשוט מנהגים שהשתרשו ועברו מסבתא לאם, מאם לבת וכך הלאה…

 

הגנה מפני עין הרע

על מנת להגן על התינוק מפני עין הרע נהוג אצל חלק מהאנשים להניח ספר תהילים בעגלה או מתחת לכרית. כמו כן, חמסה וחוטים אדומים קשורים לעריסה או לעגלה, שעל פי האמונה של אותן אנשים משמשים גם כן להרחקת עין הרע מן היילוד. האמונה היא שספר תהילים מתאים לתפילה של בריאות, הצלחה, ברכה והרחקה של עין הרע.

 

איסור מחמאות לתינוק מחמת עין הרע

איסור על מחמאות הוא גם אמונה חזקה שמקובלת בעיקר בעדות המזרח, בהן אסור לומר על התינוק שהוא יפה או חכם, אלא אומרים להפך – למשל שהוא מכוער. והיה וכן נותנים מחמאה ישר מוסיפים לה ברכה נגד עין הרע.

 

אמונות לשמירה על התינוק מעין רעה

לחכות 40 יום לאחר הלידה?
לחכות 40 יום לאחר הלידה?

כמו שנהוג לא להוציא את הילד מהבית משך 40 יום לאחר הלידה, אמונה נוספת המצטרפת לכך היא לא לתת לנשים עקרות, או שעוד לא ילדו, להתקרב לתינוק החדש במשך 40 יום, על מנת שלא תשפענה עליו עם כאב הלב הפרטי שלהן. גם את הכביסה לא מוציאים החוצה במשך 40 יום וזאת בגלל האמונה ש"השדים הרעים" ידעו שיש תינוק חדש בבית וינסו לפגוע בו.

אמונה נוספת טוענת שאין לדבר רבות על ההתפתחות התקינה של התינוק, שכן עלולים לגרום לעין הרע ולעכב אותה. כמו כן, אסור לנשק את רגליו במידה והוא עוד לא הולך, שכן זה גם עלול לעכב את ההתפתחות של ההליכה שלו.

 

לשמור על האמא מעין הרע

גם על האם הטרייה שומרות האמונות הטפלות, על פיהן לא שואלים אמא מניקה לכמות חלב שיש לה ואין שואלים אם היא מצליחה להניק בקלות. על פי האמונה, לאחר שאלות אלו, החלב עלול להתייבש או שיתחילו אצל אותה אמא בעיות בהנקה.

 

אמונות ומנהגים לפני הברית

את שם התינוק לא מכריזים לפני הברית על מנת לא לפגוע בו. לפי המנהג ואומרים את שמו בקול רק לאחר טקס הברית ובדרך כלל בבית הכנסת. בעדות המזרח לעיתים מפזרים על התינוק מעט סוכר על מנת שחייו יהיו מתוקים ונוחים, ואצל חלק אף נהוג לגזור את הבגד באזור שליד הרגליים וזאת כדי לאפשר לו גישה נוחה וקלה בחיים בכל דרך שיבחר. מנהג "מוזר" נוסף הוא הנחת ביצה קשה בכל אחד משקעי העיניים תוך כדי ברכה שהחיים של התינוק יהיו מלאים כמו הביצה ולא יחסר לו דבר. בערב שלפני הברית, קרובי המשפחה וחברים מתכנסים בבית של התינוק שרק נולד וקוראים הלכות ופסוקים וסיפורים מספר הזוהר.

בקרב עדות אשכנז ערב לפני הברית, הגברים נוהגים להתאסף ולקרוא ביחד פסוקים מקריאת שמע בטקס שנקרא "תיקון אליהו". בנוסף, קוראים את שתי הפרשיות שבתוך המזוזה המותקנת בחדרו של התינוק, על מנת לעורר את ההגנה של המזוזה בחדרו.

 

לא חסרות אמונות טפלות אצל אנשים, בין אם מדובר במנהגים שהשתרשו במדינות מהם עלו אבות אבותינו ארצה, ובין אם מדובר במנהגים שכבר נהיו מקובלים במחוזותינו. כמו כן, בכל בית נהוג אחרת ולכן רבים נוהגים להאמין באמונות טפלות שלימדו אותם הוריהם, בעוד אחרים נוהגים להמשיך להתנהל לפי האמונות מתוך הרגל, גם אם הם לא מאמינים בהן. אם אין פגיעה בילד ולאחד ההורים העניין חשוב, הרי שאין מניעה להוציא אל הפועל את אותן אמונות כמו 'לא להוציא את הילד מהבית 40 יום לאחר הלידה', או 'לא להכריז את שמו עד לאחר הברית'. עם זאת יש לקחת בחשבון שלא כולם מכירים את כל האמונות, לכן אם תפגשו חבר ברחוב שיגיד לכם "איזה ילד יפה!", אתם יכולים לקבל את זה כמחמאה, כפי שהתכוון, ומקסימום לסנן בשקט לעצמכם "חמסה חמסה חמסה"…

כתיבת תגובה