"אנחנו מתים שהם יתחילו לדבר בשביל שנוכל להגיד להם לשתוק". זה אחד המשפטים שאני וחברותיי נוהגות לצחוק עליהם באופן קבוע אחרי יום ארוך עם הילדים שלא שתקו לרגע. אנחנו נזכרות בחודשים הראשונים ובמלמולים המתוקים, ואז בקשקושים הלא ברורים והאצבע שמצביעה על כל דבר, כי הוא עוד לא יודע לבקש ואנחנו מנסים להבין ורוצים שרק יתחיל לדבר כבר, ואז באה המילה הראשונה המיוחלת ואנחנו ההורים מתמוגגים. לאחר מכן, כל מילה ומשפט שה"גאון" יגיד תמיס את כולם שוב ושוב, ולא נפסיק לשאול אותו "איך עושה כלב?" או "איפה אוטו?" וזה יהיה ממש חמוד. עד שהוא ממש יתחיל לדבר ולענות חזרה, להתחצף ולדבר ללא הפסקה. ואז נבין שקצת שקט יכול להיות מבורך.
אבל רגע של רצינות. כמו בכל דבר, כל תינוק מתפתח בזמן שונה ובקצב אחר. הבכור שלי אמר את המילה הראשונה בגיל 10 חודשים, המילה הייתה "אוטו", לעומתו הקטנה התחילה לדבר ממש בגיל שנה ותשעה חודשים, הלכה לפי הסטיגמות ואמרה אבא, ומאז נראה כאילו היא מדביקה את הפער לא רע. השאלה הנשאלת היא, "מתי ילדים אמורים להתחיל לתקשר מילולית?", ומתי, אם בכלל, צריך לדאוג בגלל שהם טרם התחילו לדבר?
יש הטוענים שתינוקות מזהים את קולות הוריהם כבר ברחם, ולכן מגיבים אליהם לאחר הלידה. בחודש הראשון לאחר הלידה, כל המערכות עדיין מתפתחות והתינוק עוד לא יודע להגיב או להסביר מה הוא רוצה. לכן התקשורת שלו נעשית בצורת בכי, אבל הוא לומד להכיר את הסביבה, את המענה לבכי, את הגישה, את הצורה והדרך בה אנחנו מגיבים אליו. זו הסיבה שמהלידה חשוב לתת דוגמה ולא לצעוק, לא לנבל את הפה, ולהשרות אווירה רגועה ונינוחה עד כמה שניתן, אליה יגדל התינוק.
עד גיל שלושה חודשים התינוק מתחיל להכיר את סביבתו ולהבין שאתם נמצאים שם על מנת לתת לו מענה. הוא עדיין לא יכול לדבר או להוציא מילים מפיו, מתקשר בבכי ובקולות, ולומד לזהות את הקולות והצלילים שלכם, וכן את הקולות והצלילים שהוא עצמו מפיק. עד גיל 7 חודשים התינוק מתחיל לזהות את שמו ולהגיב כשקוראים לו. כמו כן הוא מגיב למצבי רוח ומבין אם כועסים עליו או שמחים בסביבתו, והוא בוכה וצוחק בהתאם.
בין גיל 7 חודשים לשנה, התינוק כבר מתחיל להבין הוראות ומשפטים שנאמרים לו, אך רק קצרים ופשוטים. אם יעשה דבר אסור, כמו להפיל את הצלחת עם האוכל על הרצפה, ותגידו לו 'לא', הוא כבר יבין את המשמעות וגם סביר להניח שיניע בראשו 'לא'. מגיל 10 חודשים התינוק מתחיל להפיק קולות מלמול וקשקוש שמתחילות להישמע יותר ויותר כמו מילים. אמנם מילים שאינן ברורות ואינו מבטא אותם כמו שצריך, אבל אפשר להתחיל להבין מה הוא רוצה. לכן, אם תגידו לו 'לא', אל תתפלאו אם יחזור אחריכם פתאום.
מתי ילדים מתחילים לדבר מילים של ממש?
הממוצע הוא סביב גיל שנה ועד שנה ושלושה חודשים. אך הטווח רחב יותר וילדים מתחילים לומר מילים בודדות, ולהבין את המשמעות שלהן, בין גיל 10 חודשים ועד גיל שנה וחצי. שוב, הם לא יבטאו את המילה בצורתה הנכונה, וכך 'דו' יהיה כדור, וב'מה' הוא יתכוון לאמא, אבל בעזרת המילים הבודדות יצליח התינוק לתקשר עם הסביבה. כך יפתח התינוק את אוצר המילים ויכולת הדיבור, וישתמש פחות בבכי ובצעקות כצורת ביטוי. עד גיל שנה וחצי ילמד התינוק לצרף שתי מילים ליצירת משפט, כמו 'ביא לי' (תביאי לי), או 'לו צה' (לא רוצה), וכן הלאה. עם הזמן כמובן, הוא ילמד לבטא את המילים כמו שצריך.
מהרגע שיתחיל לדבר, התינוק יקלוט עוד ועוד מילים בכל יום, ואוצר המילים שלו ילך ויגדל בקצב מסחרר שיפתיע אותו ואתכם על בסיס יומי. כדאי ורצוי לדבר עם התינוק כמה שיותר, במילים פשוטות ומשפטים קצרים. להדגים ולהסביר תוך כדי חוויה נעימה ועם המון סבלנות. חשוב מאוד לתת דוגמה, ולדבר בנוכחותו בצורה נעימה ומכובדת, גם אם לא מדברים ישירות אליו, מכיוון שהוא מרגיש ומבין את טון הדיבור וגם קולט מילים חדשות מאוד מהר, ולא כל מילה נרצה שיבין או יחזור אחריה…
ככל שהוא גדל ומתחיל לחבר מילים ומשפטים ולבטא את עצמו, כדאי לשים לב שאנחנו לא ממשיכים לדבר איתו בצורה תינוקית, שתגרום לו להמשיך לשבש מילים במקום להגות אותם נכון. אין צורך לתקן אותו, אלא פשוט לחזור על אותו משפט ולומר את המילה בצורה נכונה. הכי כיף בתקופה הזו זה להחזיק ספרון, או קובץ במחשב, ולכתוב את המילים הראשונות, מתי נאמרו, את שיבושי המילים המצחיקים ואת המילים שנהפכו לחלק מההוויי המשפחתי.