לאחרונה קמה צעקה, אחת מיני רבות בפייסבוק, הפעם מדובר ב"נשים קוראות ללדת". שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד מחאות כאשר יש צורך בהן. אך העניין הוא כזה – אני לא חושבת שעל כל דבר יש צורך לעשות מהומה. אני חושבת שדווקא אנחנו, הנשים, חוטאות למטרה ופוגעות בעצמינו בשני דברים עיקריים: האחד, אנו מגדירות את עצמנו פמיניסטיות אך בעצם תמיד באות מהמקום החלש, והשני, במקום באמת לשנות אנחנו מקימות עוד מחאת פייסבוק וטענות כאלה ואחרות כדי להפיץ ברשת. ואז מה? אז כלום.
כשהייתי בהריון עם הבכור שלי, הגעתי לבדיקת דם בבית החולים. בזמן שהמתנתי שהרופאה תכין את המזרק והמבחנות, היא דיברה בנייד, כשהגיעה לקחת ממני דם היא המשיכה בשלה. תוך שהיא מדברת בטלפון הנייד כדי לקחת ממני דם, לקחה לי את היד, ואני משכתי את היד חזרה. ביקשתי שתסיים את השיחה, כי "אותי היא לא תדקור בזמן שהיא עסוקה במשהו אחר". בהתחלה היא התווכחה, טענה שזו שיחה חשובה, והיא יכולה לעשות גם וגם. אבל אני עמדתי על שלי. היא סיימה את השיחה, החזרתי את ידי למקום, והיא לקחה ממני דם. כמובן שהתעצבנתי, אך לא עשיתי מזה עניין גדול. לא נתתי לה לדקור אותי בזמן שהיא בטלפון, אחר כך התלוננתי על כך ועמדתי על שלי.
אני מודה, לא נתקלתי באלימות מילולית מצד הצוות בחדר הלידה, לא בלידות שלי, לא בבדיקות, ולא בלידות של חברות. נתקלתי פה ושם בחוסר תגובה, במענה אולי טיפה מזלזל, אבל תמיד ידעתי לעמוד על שלי. דרשתי לקבל יחס כמו שצריך, תשובות בזמן ולעניין, וכאשר אני לא יכולתי לתפקד, דאגתי שיהיה איתי מישהו שידע לעמוד על הזכויות שלי וידאג שיטפלו בי כמו שצריך.
אני מסכימה, שזה טוב ויפה לדרוש שיתייחסו אלייך כמו שצריך בחדר הלידה. צריך להתייחס לכל יולדת ויולדת בכבוד. אבל לא בגלל שהיא אישה, ולא בגלל שהיא יולדת, אלא בגלל שהיא בן אדם. הצוות הרפואי צריך להתייחס בכבוד בסבלנות ובצורה נכונה לכל אדם שמגיע לבית החולים, מכל סיבה שהיא, בלי הבדל דת גזע ומין. אם אינו עושה כך – על האדם לעמוד על שלו. אם הרופא לא ענה לך – דרשי תשובה! אם הרופא דיבר אלייך לא יפה – עני לו! דרשי רופא אחר!
כיום תודעת השירות היא גבוהה יותר וכמעט ואין מקומות בהם כולם יזלזלו, ידברו לא יפה או יעליבו, וכל שאר הצוות הרפואי יעבור על כך בשלום. קשה לי לדמיין מצב, אולי באמת כי לא נתקלתי בו, שיולדת מגיעה ללדת והרופא יורד עליה ומעליב אותה וכל הצוות יחד עם המלווה שלה שותקים. אם היא או הם מאפשרים לזה לקרות, ואם זה קרה אז חבל מאוד. האישה צריכה לקבל יחס טוב אבל גם צריכה לדרוש אותו. גם מי שמלווה אותה. לקבל את היחס המזלזל, לשתוק על כך, ללדת, ורק אז להרים צעקה בפייסבוק – זו לא הדרך.
אנחנו הנשים, מזמן לא המין החלש. אבל אם אנו רוצות שיווין, אנחנו צריכות לבוא ממקום שוויוני. לא ממקום מסכן, כאילו אנחנו החלשות שפוגעים בנו ורומסים אותנו, ואנחנו צריכות להתאחד כדי להלחם בממסד. כבר לא מדובר בשריפת חזיות בשנות השישים של המאה הקודמת. היום אנחנו שוות ערך לכל אדם, והרופא צריך להתייחס לכולם בכבוד. נתקלת במקרה שבו לא טיפלו בך כמו שצריך? פני דרך הצינורות המקובלים. התלונני, אל תשתקי. אם באמת מדובר במקרה יוצא דופן, אז הרימי קול צעקה ופרסמי בכל דרך אפשרית.
אבל אני שואלת אתכן עם יד על הלב עכשיו – כמה לידות יש שהרופא מתעלל מילולית ביולדת וכל הצוות מקבל זאת? מתי לאחרונה שמעת על אישה מסכנה ואומללה שיולדת כאשר כולם מתעללים בה מסביב והכל עובר בשקט? האם ועד כמה המצב נורא שצריך להקים עמותה או להתאגד סביב הנושא? ובאמת באמת, עד כמה כתבות ברשת החברתית תעזורנה לאותן נשים? אתן חושבות שהרופא "הסורר" קורא אותן ומעתה ינהג אחרת? אז זהו, שלא.
נתקלתן ביחס מחפיר? בושה וחרפה לאותו רופא. ענו לו. העמידו אותו במקום, בו ברגע. פנו להנהלה. אל תהיו החלשות שבאות ללדת. אם תאפשרו לאנשים לדבר אליכן בצורה פוגענית ואז תכפישו בפייסבוק, הרי זה לא יועיל לכן, ולא לאף אחת אחרת. הצביעו ברגליים. התלוננו על הרופא. אל תמליצו לחברות ללדת באותו בית חולים. זה מה שבאמת ישנה את המצב. זה מה שבאמת יגרום לרופאים להבין. נשים יכולות ללדת איך ואיפה שהן רוצות, והן לא צריכות "לקרוא לזה". הן פשוט צריכות לזכור שהן חזקות, ושהן זכאיות ליחס כמו שצריך. בדיוק כמו אם היו באות לבית החולים לקבלת טיפול רפואי אחר. תהיו חזקות. אל תקראו ללדת – תלדו.