בילד ראשון, כשנופל המוצץ או הבקבוק אנחנו נכנסים ללחץ היסטרי, מרתיחים, מנקים, עושים סטריליזציה מטורפת לפני שאנחנו בכלל חושבים להחזיר את המוצץ לפה של הנוני הקטן. בילד שני, אנחנו שוטפים את המוצץ היטב, מנערים ומחזירים לו לפה. בילד השלישי, אנחנו מוצצים אותו עם הפה או מנגבים על הבגד, אם בכלל, ומחזירים לפה של התינוק.
בתור אמא לא היסטרית, אף פעם לא דאגתי לזה יותר מדי, גם לא בילד הראשון. זה לא שלא היה לי אכפת שיכניס מוצץ מלוכלך או כל דבר אחר מזוהם או פחות נקי לפה, אבל בזמן שהייתי מרתיחה את המים ומטהרת את המוצץ, הבן שלי כבר היה מוצא את עצמו בדרך לעגלה, מלקק את הגלגלים שלה או לועס לי את הנעל, שאיך לומר במילים עדינות – לא כל כך נקייה. אז אני החלטתי שאני שומרת על הגיינה וניקיון כמה שאפשר, אבל גם לא צריך להגזים. נכון, אם היה נופל לי מוצץ בקניון או ברחוב, כמובן שהיתי מעדיפה להביא לו אחר. אבל אם קרה מקרה, וקרה לא מעט, שלא היה לי מוצץ ספייר לתת לו והוא צרח, אז ניקיתי בפה שלי, ניגבתי היטב על החולצה ושמתי לו בפה. והכל בסדר.
בקבוקים זה כבר סיפור אחר. הבן שלי שתה מהם באופן קבוע ולכן דאגתי שיהיו נקיים ומצוחצחים, בעיקר לאחר כל יום שהוא בילה במעון, שבו בטח שתה מבקבוקים של אחרים והם שתו משלו והידיים שלהם לא היו נקיות במהלך כל היום. כל יום אחרי המעון הייתי עושה סטריליזציה לכל הבקבוקים, מנקה היטב את כולם. פעם בשבוע הייתי לוקחת את המוצצים גם ושמה את כולם בהרתחה, ככה שיהיו נקיים לתחילת השבוע. אם חלילה היה חולה או שהיו לו פצעים בפה לא עלינו, הייתי עושה זאת גם עם הצעצועים שלעס.
ההמלצה של משרד הבריאות היא להרתיח מים לפחות עד גיל שנה ולבצע סטריליזציה לכל המוצרים שבאים במגע עם פה התינוק. זה חשוב, מדובר ביצור עדין שכל דבר יכול לגרום לו לפריחה, להקאות ושלשולים, לפצעים בפה ועוד מיני מחלות. אנחנו באמת באמת שלא רוצים את זה. אבל מה זה בכלל סטריליזציה? ומתי כדאי לעשות סטריליזציה? באיזו תדירות ומתי באמת אפשר פשוט לשטוף את המוצץ קצת במיץ ולתת לו למצוץ אותו חזרה?
סטריליזציה לתינוק
סטריליזציה, או בעברית תקינה – עיקור, זה ניקיון וחיסול של כל המיקרואורגניזמים שחיים לנו מחוץ לגוף. כל אותם חיידקים ווירוסים שיגרמו לנו להיות חולים. המטרה בסטריליזציה היא לעקר את אותו מוצר, בקבוק או מוצץ או כל מוצר שהתינוק מכניס לגופו, ולחטא אותו לפני השימוש הבא.
קיימים כמה סוגי עיקור בהם אנחנו משתמשים ביום יום (לפעמים גם בלי לדעת):
- סטריליזציה על ידי סינון – ביצוע "עיקור" על ידי מים רותחים. מדובר בשיטה ביתית זולה ופשוטה ולא צריך מכשיר מיוחד עבורה. מה שכן, ישנם אורגניזמים קטנים שישרדו אותה. אבל בכל זאת, יש להרתיח כל מים שנותנים לתינוק עד גיל שנה גם כמים לשתייה (כמובן שיש לצנן לטמפרטורת החדר) וגם כתוספת לתחליף חלב, או כל סוג אחר של אוכל.
- סטריליזציה על ידי סטריליזטור – ישנם פריטים וכלים שניתן לעקר ולחטא במיקרוגל למשל, בו יש קרינה שמבצעת את הפעולה או באמצעות מכשיר מיוחד הנקרא סטריליזטור שתפקידו היחיד הינו סטריליזציה.
- סטריליזציה בעזרת חום – יצורים חיים לא יכולים לחיות מעל טמפרטורה מסוימת ולכן ישנם פריטים שניתן להכניס למדיח או פשוט לשים במים רותחים שיהרגו אותם. לא כל הפריטים עמידים מעל הטמפרטורה שתהרוג את אותם חיידקים ולכן השיטה לא תמיד יעילה. אם מדובר במוצר מתכתי כמו מחט או מזרק, אפשר לחמם מעל להבת אש נמוכה וככה לעקר ולחטא אותה.
עכשיו שאנחנו יודעים מהן השיטות לביצוע סטריליזציה, איך בפועל אנחנו עושים סטריליזציה למוצרי התינוק בבית ובהם מוצצים, בקבוקים, פטמות בקבוקים וכל חפץ שהוא מכניס לפה? כך נחטא וננקה את מוצרי התינוק:
- שוטפים היטב את כל הבקבוקים והמוצצים יחד עם הפטמות של הבקבוקים במים חמים ומברשת המיועדת לכך. בלי כל קשר לעיקור, יש לעשות את הפעולה הזו לאחר כל שימוש בבקבוק ולא לתת לשאריות המזון להישאר בו.
- שמים את המוצרים בכלי מיוחד לשם עיקור הנקרא סטריליזטור, שמתאים למיקרוגל או לסיר עיקור חשמלי. יש לשים לב להוראות היצרן בכל מכשיר ומכשיר. אם אין לכם את המכשיר, אפשר לסנן מים לתוך סיר, להרתיח אותם ולשים בהם את המוצרים של התינוק לכמה דקות. יש להקפיד על מים מסוננים, על מנת למנוע הצטברות של אבנית על גבי הפריטים.
- מייבשים את הפריטים הפוכים על מתקן ייבוש מיוחד למוצרי תינוקות.
שטיפת בקבוקים יש לבצע לאחר כל האכלה ושימוש בבקבוק, גם אם מדובר בחלב אם שאוב וגם אם מדובר בתחליף חלב. אני אישית הייתי עוברת על הנקבים והפסים עם קיסם אחר השטיפה על מנת להוציא את כל הלכלוכים הקטנים ולאחר מכן מייבשת היטב היטב. אז כן, סטריליזציה זה חשוב מאוד לבצע לפחות עד גיל שנה, אבל אם אתם בגן השעשועים ונפל המוצץ, לא יקרה כלום אם תשטפו במים רגילים ותחזירו לתינוק ורק אחר כך תחטאו בבית.