הורים גרושים – כיצד לדבר על הגירושים עם הילדים?

בגן של הבת שלי היא הילדה היחידה עם הורים גרושים. "רק את ואבא גרים בשני בתים", היא אומרת לי, "כל שאר ההורים גרים בבית אחד". האמת היא שזה יחסית מוזר שאנחנו הזוג היחיד הגרוש בגן, כאשר על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-40% מהזוגות מתגרשים. כלומר, כמות הילדים שנחשפים למצב של שני בתים והורים שכבר לא חיים יחדיו, רק הולכת וגדלה עם השנים.

ברוב מוסדות החינוך לא מדובר במקרה בודד, ויש יותר ויותר ילדים בגנים ובבתי הספר אשר חווים את המצב של פרידת ההורים ומטופלים בדרך זו או אחרת, במקרה הטוב, או לא מטופלים כלל במקרה הפחות טוב. הנה אני מוצאת את עצמי האמא היחידה בגן שיש לה ימים שהיא לא רואה את הילדים, וכשאמא אחרת מתקשרת ומבקשת לארח את הבת שלי ואני אומרת שהיא לא אצלי היום, אני תמיד נתקלת בשתיקה מביכה. השתיקה הזו מביכה עבור אותה האמא שלא יודעת איך להגיב לזה. לא עבורי, אני שלמה עם המצב, אבל לה, כמו להרבה הורים ואנשי חינוך, קשה להתמודד עם הנושא והם מפחדים לדבר עליו או לחשוף אליו את הילדים.

כמובן שאני חושבת על כל נושא, בעיקר כאשר מדובר בנושא כזה חשוב, יש צורך לדבר עליו ולהעלות אותו לסדר היום ולא לטאטא אותו מתחת לשטיח או לגרום לאותם ילדים להורים גרושים להרגיש כאילו הם שונים או שמשהו לא בסדר אצלם במשפחה. נכון, לא כל ההורים מתגרשים בצורה יפה המאפשרת קשר עם שני ההורים מבחינת המערכת, אך עדיין מדובר במקרה שהוא כבר לא נדיר, ולכן יש לתת עליו את הדעת ואת תשומת הלב ולהתייחס אליו.

זו אינה מגיפה מדבקת, אלא מצב נתון שקורה במשפחות רבות. אולי היום אנחנו הזוג היחיד הגרוש בגן של הבת שלי, אך זה יכול לקרות לכל זוג (לא שאני חלילה מאחלת את זה), בכל רגע נתון ובכל יום. ילד שחי עם אבא ואמא תחת קורת גג אחת, יכול להפוך בן רגע לילד שגר בשני בתים נפרדים.

העלאת המודעות לנושא הגירושים בגנים ובבתי הספר

השיחה והעלאת הנושא לסדר היום מאפשרת לילדים שהוריהם יחד, לקבל חיזוק לגבי מערכת יחסים טובה ומכבדת, מאפשרת להם להבין מה קורה לחבר או חברה לכיתה ונותנת אפשרות לתת כתף ולתמוך בילדים להורים גרושים. שיחה כיתתית תגרום לאותו ילד שהוריו לא גרים ביחד להבין שלא מדובר במשהו לא בסדר, לא אצלו ולא במשפחה שלו. מכיוון שרוב היום ורוב השבוע הילדים נמצאים במסגרת של מערכת החינוך, היא צריכה להיות אחד המקומות שבהם הילדים מקבלים תמיכה, וחייבת לאפשר שיח פתוח על נושא כאוב. במקביל צריכה מערכת החינוך לתת לילדים שהוריהם נפרדו או שמשפחתם היא שונה, חיזוק ותמיכה – רגשית וחברתית. מניסיוני, השיח עם כל הכיתה סביב הנושא מעורר רגשות של אחדות ותמיכה של כל החברים בכיתה, בילדים שעברו גירושים.

הורים רבים שאינם גרושים חוששים מהנושא ולא רוצים שהוא ידובר במסגרת החינוכית, מחשש שזה יעלה שאלות אצל הילדים או תהיות וחששות שלא לצורך. המציאות מלמדת כי כיום בכל מקום הילדים פוגשים חברים שאצלם המבנה המשפחתי הוא אחר, וזה המקום ללמד אותם ולהסביר להם מדוע החבר שלהם אומר להם שהוא הולך לאבא או לאימא שלו. אבל אין ספק שזהו נושא חשוב שיש להעלות אותו לדיון גם אצל ילדים, בעיקר במציאות של ימינו, בה הנושא נוגע ליותר ויותר ילדים.

איך משלבים את הנושא הכל כך חשוב והרגיש הזה עם ילדים בגן?

ישנן דרכים רבות ומגוונות לדבר על גירושים עם ילדי הגן. ניתן לעשות זאת באמצעות סיפור, משחק, שירה ואפילו הצגה או פעילות יצירה. במהלך הפעילות מספרים להם מה מרגיש הילד שעובר תהליך גירושים, איך הוא מתמודד עם המגורים אצל אימא ואצל אבא בנפרד, מה ילד להורים גרושים מרגיש, ויחד משוחחים על הגעגועים והחששות. משתפים כך את כל הילדים בגן, ומצביעים על הרגשות שהם חווים בכל מיני מצבים בעקבות הסטטוס החדש של הוריהם.

 עצות חשובות לאנשי הצוות החינוכי שמתמודדים עם המצב

1. תהיו בקשר עם שני ההורים. אל תסתמכו אוטומטית על הורה אחד, שכן לא בטוח שהם מסתדרים. וגם אם כן, הם לא חיים יחדיו והמידע לא תמיד עובר מאחד לשני. העבירו את המידע בצורה מסודרת לשני ההורים, דאגו ששניהם יודעים מה עבר על הילד בגן או בכיתה, לטוב ולרע, ושהם שניהם מודעים ויודעים מתי יש פעילות, הצגות, ימי הולדת וכל פעילות חשובה אחרת במערכת החינוכית, על מנת למנוע אי נעימויות או אי הבנות.
2. כאשר יש פעילות משפחתית, בקשו מההורים להגיע שניהם, אם הם יכולים. הסבירו להורים שהם צריכים להראות לילד שהם שם בשבילו כהורים, ושזה לא השתנה. לדוגמה, ביום המשפחה – למרות שההורים אינם יחד, בקשו להביא תמונה משפחתית והסבירו את חשיבות העניין.
3. הציעו להורים עזרה מקצועית. הפנו אותם לייעוץ משפחתי או יעוץ הורי, אפשרו להם פגישות אישיות אתכם או פגישות משותפות, כדי לשתף אותם במה שעובר על הילד וכדי לתת להם כלים להתמודד- הסבירו להם את החשיבות והנחיצות בכך.
4. לעיתים פרידות מלוות בכעסים והאשמות מצד שני ההורים. גם אם אינכם יכולים לגרום להורים להפסיק לריב לפני הילד או להאשים זה את זו בפני הילד, הסבירו לילד שזו לא אשמתו. חזקו אותו והסבירו לו שלפעמים מבוגרים רבים ולא מסכימים, אך הוא אינו אשם וזה לא מצב שתלוי בו. נסו להסביר זאת גם להורים אם מתאפשר, במיוחד אם אתם רואים שזה מצב שמשפיע על הילד ועל התנהגותו בגן.
5. עקבו אחר התנהגות הילד בגן, הקדישו לו קצת יותר תשומת לב. שימו לב שאינו מופנם או עצוב יותר בגלל "המצב החדש". דובבו אותו וכמובן דווחו להורים על כל שינוי בהתנהגותו.
6. הכי חשוב שתזכרו ותבהירו להורים שכל דבר שהם עושים ויעשו בעתיד, צריך להיות קודם כל לטובת הילדים ולמען בריאות הנפש שלהם. הורים שידעו להתנהג בשיתוף פעולה מול הילדים יקבלו ילדים שמחים יותר וחזקים יותר. כמו כן, שיתוף הפעולה בין הצוות החינוכי לבין ההורים יכול לתרום רבות להתמודדות הילד עם המצב.

נכתב בשיתוף עליזה הרשקוביץ, מחברת הספר 'הבית של ליאו הצב – מה מספרים לילדים כשמתגרשים'.